חוק התכנון והבניה, אוסר על ועדה מקומית או מחוזית מתן היתר בניה או שימוש בקרקע חקלאית, למטרה לא חקלאית, אלא אם נתנה לכך הסכמת הועדה לשמירה על קרקע חקלאית, שהוקמה עפ"י החוק.
החוק קובע: "מטרה לא חקלאית, בסעיף זה - בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים."
בית המשפט העליון נתן דגש על התיבה במישרין וקבע שיש לבחון כל שימוש בהתאם.
באופן דומה, נקבע גם בפסקי דין נוספים, כי יש לבחון את הקשר הדברים ואת מהות הבקשה להיתר בניה.
כמו כן, בכדי לעמוד על טיבה של כל בקשה להקמת מבנה לצורך פעילות חקלאית חדשה, בוחנים הרשויות המוסמכות, לרבות מינהל מקרקעי ישראל ובעיקר משרד החקלאות, האם המבנה המוצע מתאים לפעילות המבוקשת. כמו כן, הם בודקים, כאשר מוגשת בקשה במסגרת פעילות חקלאית חדשה, את התוכנית העסקית המוגשת עם הבקשה וכדאיותה הכלכלית של הפעילות המבוקשת.
על כן, קיימת חשיבות רבה בהגשה נכונה של הבקשה להיתר בניה למבנה חקלאי, כאשר לפעמים נדרשת בניית תוכנית עסקית נבונה כנלווה לבקשה וכמובן שהמבנה המבוקש מתאים מבחינת טיב החומרים, מידותיו, מרחקים וכד' למטרה המבוקשת בהתאם לנהלים, לפסיקה ולכללים הקיימים.
גיל להב, עו"ד
מומחה בדיני חקלאות
השילוח 4, בית מישורים, ת.ד. 6907, פתח תקווה
טל' - 6128040 - 03, פקס - 5558075 - 077, נייד - 6241132 - 050
http://www.gillahav.co.il